תחום הקריפטו הפך בשנים האחרונות מזירה טכנולוגית נישתית לעולם פיננסי רחב, שבו פועלים משקיעים פרטיים, סוחרים, יזמים, נותני שירותים וחברות. לצד האפשרויות הכלכליות, רבים עדיין לא יודעים בדיוק איך לדווח על קריפטו, מתי נוצרת חובת דיווח, אילו מסמכים צריך לשמור ומה עושים אם הפעילות בוצעה לפני כמה שנים ולא דווחה בזמן. בישראל, רשות המסים מתייחסת לפעילות במטבעות דיגיטליים כפעילות שיש לה השלכות מס ברורות, ולכן חשוב להבין את הנושא עוד לפני שמוכרים ביטקוין, ממירים איתריום, מושכים כספים לבנק או משתמשים בקריפטו לתשלום.
המאמר הבא מסביר בצורה נגישה איך לדווח על קריפטו, מה נחשב אירוע מס, מה ההבדל בין משקיע פרטי לבין פעילות עסקית, אילו טפסים עשויים להיות רלוונטיים, ואיך להתכונן נכון לדיווח כדי להקטין סיכונים מול רשות המסים. אין לראות במאמר ייעוץ משפטי או ייעוץ מס אישי, אך הוא יכול לשמש בסיס להבנת התהליך.
אחת הטעויות הנפוצות של משקיעים היא לחשוב שקריפטו “לא נמצא בבנק”, ולכן אינו מחייב דיווח. בפועל, רשות המסים בישראל פרסמה כבר בשנת 2018 חוזר מקצועי בנושא מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר. לפי החוזר, אמצעי תשלום מבוזר אינו נחשב “מטבע” או “מטבע חוץ” לצורכי מס, אלא נכלל בהגדרת “נכס”; מכירתו עשויה להיות ממוסה כמכירת נכס וליצור חבות במס רווח הון.
המשמעות פשוטה: כאשר אדם קונה קריפטו ומחזיק אותו בארנק דיגיטלי, עצם ההחזקה בדרך כלל אינה יוצרת מס. אבל כאשר הוא מוכר, ממיר, משלם באמצעות המטבע או מממש אותו בדרך אחרת, עשוי להיווצר אירוע מס. לכן השאלה איך לדווח על קריפטו אינה רלוונטית רק למי שהעביר כסף לחשבון הבנק, אלא גם למי שביצע המרות בין מטבעות, השתמש בקריפטו לרכישת מוצר או העביר נכס דיגיטלי במסגרת פעילות כלכלית רחבה יותר.
כדי להבין איך לדווח על קריפטו, צריך קודם להבין מתי בכלל יש מה לדווח. אירוע מס עשוי להתרחש במכירת מטבע דיגיטלי תמורת שקל, דולר או אירו; בהמרה של מטבע דיגיטלי אחד למטבע אחר; בשימוש בקריפטו לתשלום עבור מוצר או שירות; בקבלת תמורה בקריפטו עבור עבודה, שירות או פעילות עסקית; ובמקרים מסוימים גם בפעולות כמו כרייה, סטייקינג, איירדרופים או תגמולים מפרוטוקולים פיננסיים מבוזרים.
בחוזר רשות המסים נקבע כי כאשר משולמת תמורה באמצעי תשלום מבוזר, מדובר למעשה בעסקת חליפין. כלומר, גם אם לא התקבל כסף רגיל לחשבון הבנק, עדיין עשוי להתקיים מימוש לצורכי מס. החוזר גם קובע כי אדם המדווח על מכירת אמצעי תשלום מבוזר צריך לשמור מסמכים שיוכיחו את מקור ההכנסות והעסקאות, ככל שיידרש לכך מול פקיד השומה.
החישוב הבסיסי נעשה לפי ההפרש בין מחיר המכירה לבין מחיר הרכישה, לאחר התאמות רלוונטיות. לדוגמה, אם אדם קנה ביטקוין ב־40,000 ש״ח ומכר אותו ב־70,000 ש״ח, הרווח לפני התאמות הוא 30,000 ש״ח. אם היו עמלות קנייה, עמלות מכירה, עמלות העברה או הוצאות מקצועיות מסוימות הקשורות לדיווח, ייתכן שניתן להביא אותן בחשבון בהתאם לדין ולנסיבות.
כאשר יש הרבה פעולות, החישוב הופך מורכב יותר. משקיעים רבים משתמשים בכמה בורסות, כמה ארנקים, העברות בין רשתות, עסקאות DeFi והמרות רבות. במצב כזה חשוב להפיק דוחות מסודרים מכל זירת מסחר, לשחזר את היסטוריית הארנקים ולבנות טבלה כרונולוגית של פעולות. מי ששואל איך לדווח על קריפטו צריך להבין שהדיווח אינו מתחיל בטופס, אלא באיסוף נתונים: תאריך קנייה, תאריך מכירה, סוג המטבע, כמות, שער בשקלים, עלות מקורית, תמורה, עמלות ורווח או הפסד.
לא כל פעילות בקריפטו מסווגת באותו אופן. אצל משקיע פרטי שמבצע קנייה ומכירה של נכסים דיגיטליים כהשקעה, הרווח יסווג בדרך כלל כרווח הון. לעומת זאת, פעילות אינטנסיבית, תדירה, מקצועית או מאורגנת עשויה להיחשב פעילות עסקית. רשות המסים מציינת בחוזר כי כאשר ההכנסות מאמצעי תשלום מבוזר מגיעות לכדי עסק, הן יסווגו כהכנסה פירותית, וכרייה של אמצעי תשלום מבוזר תיחשב כהכנסה עסקית.
ההבדל משמעותי: משקיע פרטי עשוי להיות במסלול של רווח הון, בעוד שפעילות עסקית עשויה להיות כפופה לשיעורי מס אחרים, חובות ניהול ספרים, מע״מ או סיווגים נוספים. לכן מי שמבצע עשרות או מאות פעולות בשנה, מפעיל בוטים למסחר, נותן שירותים בקריפטו, עוסק בכרייה או מנהל פעילות עבור אחרים, לא צריך להסתפק במדריך כללי. במקרים כאלה חשוב לבחון את הסיווג עם רואה חשבון או עורך דין שמכיר מיסוי קריפטו.
ברמה המעשית, דיווח על קריפטו נעשה בדרך כלל במסגרת דיווח לרשות המסים על מכירת נכס ורווח הון, ובמקרים רבים גם במסגרת הדוח השנתי. רשות המסים מפעילה שירות לדיווח על מכירת נכס לפי סעיף 91 לפקודת מס הכנסה, ובדף השירות מצוין במפורש כי יש לדווח גם על סוגי נכסים נוספים, ובהם מטבעות וירטואליים; הדיווח נדרש גם במקרים של הפסדים ממכירת נכס.
לפי דף השירות של רשות המסים, יחידים מגישים הודעה על מכירת נכס באמצעות טופס 1399י, בתוך 30 יום ממועד המכירה, ובמקביל יש לשלם את המס הנובע מרווח ההון. עוד מצוין כי הטופס משמש גם כנספח לדוח השנתי ליחידים, טופס 1301.
בפועל, כאשר יש מספר רב של עסקאות קריפטו, הדיווח עשוי לכלול נספח מסודר המרכז את כלל הפעולות, בצירוף דוחות מזירות המסחר, תיעוד העברות, חישובי עלות ורווח, אישורי הפקדות ומשיכות, ולעיתים גם הסבר מילולי על מבנה הפעילות. מי ששואל איך לדווח על קריפטו צריך לדעת שהמטרה אינה רק “לשלוח טופס”, אלא להציג תמונה עקבית, מבוססת ומגובה במסמכים.
הבסיס לדיווח נכון הוא תיעוד. מומלץ לשמור דוחות מסחר מכל בורסה שבה התבצעה פעילות, קבצי CSV, אישורי קנייה ומכירה, צילומי מסך של עסקאות מהותיות, כתובות ארנקים, תיעוד העברות בין ארנקים, אישורי הפקדה ומשיכה מחשבונות בנק, מסמכים המעידים על מקור הכספים ששימשו לרכישת הקריפטו, וכן חישוב מסודר של רווחים והפסדים.
רשות המסים מציינת בחוזר כי ייתכנו מקרים שבהם קיים נתק בנתיב הביקורת במסחר באמצעי תשלום מבוזר, ולכן יש לדרוש מסמכים המתעדים את המסחר, לרבות דרכי רכישה ומכירה, חשבונות בנק, צילומי מסך וזמן החזקה.
הנקודה הזו חשובה במיוחד בקריפטו, כי בניגוד לחשבון השקעות רגיל, שבו הבנק או בית ההשקעות מפיקים אישור מס מסודר, בעולם הקריפטו האחריות לתיעוד מוטלת במידה רבה על המשתמש. מי שלא שומר נתונים בזמן אמת עלול לגלות לאחר שנים שקשה מאוד לשחזר את מחיר הרכישה, מקור המטבעות או מסלול ההעברות.
אחת הבעיות הנפוצות בישראל היא מצב שבו אדם רוצה לשלם מס על רווחי קריפטו, אך הבנק מסרב לקבל את הכספים שמקורם במימוש מטבעות דיגיטליים. רשות המסים פרסמה שירות ייעודי לדיווח על פעילות במטבעות וירטואליים ובקשה לתשלום המס הנובע ממכירת המטבעות באמצעות טופס 909, במקרים שבהם המערכת הבנקאית בישראל סירבה לקבל את הכספים או לפתוח חשבון. השירות מיועד ליחידים בלבד, ולא לחברות.
בדף השירות מפורט כי יש לצרף מסמכים כמו חישוב ההכנסה החייבת והמס, אסמכתאות למקור הכספים, היסטוריה של המטבעות בתקופת ההחזקה, פרטי החשבון שממנו מועברים כספי המס ואישור מהבנק בישראל על סירובו לקבל את הכספים.
אם בוצעה פעילות קריפטו בעבר ולא דווחה, לא מומלץ להתעלם מהעניין. במקרים מסוימים ניתן לבחון הגשת דוחות מתקנים או פנייה להסדרת הדיווח. בשנת 2025 פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון כהוראת שעה, שמטרתו לאפשר לנישומים לתקן דיווחים ולדווח נתוני אמת, ובתנאים מסוימים לקבל התחייבות שלא יינקטו נגדם הליכים פליליים לגבי העבירות שבוצע לגביהן גילוי. הנוהל חל מיום פרסומו ועד 31.8.2026.
לפי הנוהל, הגילוי צריך להיות כן, מלא ובתום לב, ויש לכלול בו מידע רלוונטי כגון שנות המס, מקור הנכסים, מקור ההכנסה, סכום ההון שלא דווח, ההכנסה שהושמטה ואומדן המס לתשלום.
השאלה איך לדווח על קריפטו אינה טכנית בלבד. היא משלבת מיסוי, תיעוד פיננסי, הבנת פעילות בלוקצ’יין, עבודה מול בנקים ולעיתים גם שיקולים משפטיים. הדרך הנכונה מתחילה באיסוף מלא של כל העסקאות, ממשיכה בחישוב רווחים והפסדים, עוברת דרך סיווג הפעילות כפרטית או עסקית, ומסתיימת בדיווח מסודר לרשות המסים בצירוף אסמכתאות.
מי שפעל בקריפטו בסכומים קטנים וביצע מספר פעולות בודדות אולי יוכל להסדיר את הדיווח בצורה פשוטה יחסית. לעומת זאת, מי שפעל במשך שנים, השתמש במספר ארנקים, ביצע המרות רבות, קיבל הכנסות מקריפטו או נתקל בסירוב בנקאי, צריך להתייחס לנושא בזהירות רבה יותר. דיווח נכון יכול למנוע מחלוקות, לצמצם חשיפות ולהפוך את ההון הדיגיטלי לנכס שניתן להשתמש בו בצורה חוקית ובטוחה יותר.
השאלון הבא יעזור לנו להבין בדיוק מה עובר עליכם
אל תישארו לבד!
מלאו את השאלון וקבלו מענה משפטי מותאם.
סרקו את הברקוד כדי לעבור לנציג שירות
