בעשור האחרון הפכו המטבעות הקריפטוגרפיים – ובראשם ביטקוין, את'ריום, סולאנה ואחרים – לחלק בלתי נפרד מעולם ההשקעות. עם הגידול במספר המשקיעים ובשווי השוק, עולה גם שאלת המיסוי: כמה מס משלמים על קריפטו בישראל? האם כל פעולה נחשבת לאירוע מס? ואיך מחושב גובה המס בפועל?
במאמר זה נציג סקירה מפורטת ומעודכנת של מדיניות רשות המסים בישראל בנוגע לקריפטו נכון לשנת 2025. נבין מה נחשב לאירוע מס, מהם שיעורי המס הנהוגים, איך מדווחים לרשויות, ואילו אפשרויות קיימות להפחתת חבות המס – באופן חוקי.
לפני שנענה על השאלה כמה מס משלמים על קריפטו, חשוב להבין איך מדינת ישראל רואה את המטבעות הדיגיטליים. לפי עמדת רשות המסים, מטבעות קריפטוגרפיים אינם נחשבים למטבע זר או אמצעי תשלום מוכר, אלא מוגדרים כ"בנכסים דיגיטליים".
בשל כך, כל פעולה כמו מכירה, המרה, תשלום או קבלה של קריפטו – עשויה להיחשב כאירוע מס, המחייב חישוב רווח או הפסד ותשלום מס בהתאם.
המס על קריפטו תלוי באופי הפעילות ובזהות המחזיק. ככלל, קיימים שני מסלולי מיסוי עיקריים:
על מנת לדעת כמה מס משלמים על קריפטו, יש להבין כיצד מחשבים את הרווח החייב במס. הרווח מחושב כהפרש בין מחיר המכירה של המטבע לבין מחיר הרכישה המקורי, בתוספת התאמה לאינפלציה (מדד המחירים לצרכן).
דוגמה חישובית:
במידה ויש הוצאות מוכרות (עמלות, עמלות מסחר וכו') – ניתן להפחית אותן מהרווח.
אירוע מס הוא נקודת הזמן שבה נדרש לשלם מס (אם נוצר רווח). הנה מצבים נפוצים הנחשבים לאירועי מס:
חשוב להבין שהמרה בין מטבעות קריפטוגרפיים נחשבת לאירוע מס לכל דבר, גם אם לא נמשכו כספים בפועל לחשבון הבנק.
לא. מס משולם רק על רווחים. יתרה מזו – ניתן לקזז הפסדים מקריפטו מול רווחים מאפיקים אחרים, ובכך להפחית את המס הכולל לתשלום.
אם בשנת מס מסוימת נוצר הפסד מקריפטו, ניתן לקזזו מרווחי הון מניירות ערך, נדל"ן, השקעות אחרות – או לשמור אותו לקיזוז עתידי.
בישראל חלה חובת דיווח שנתית לכל מי שביצע אירוע מס במטבעות קריפטוגרפיים. נכון לשנת 2025, הוטמעה מערכת דיגיטלית ייעודית לניהול דיווחים על נכסים דיגיטליים.
הדרישות כוללות:
אי-דיווח עלול להיחשב לעבירה פלילית ולהוביל לקנסות כבדים או הליכים משפטיים.
שאלה חשובה לקביעת כמה מס משלמים על קריפטו נוגעת לסיווג הפעילות – השקעה פרטית או פעילות עסקית. הנה כמה קריטריונים שרשות המסים בוחנת:
ברגע שהפעילות מוגדרת כעסקית – שיעור המס מזנק בהתאם למס השולי, וכולל גם דיווחים לביטוח לאומי.
בישראל אין מס ירושה, ולכן העברת קריפטו בירושה אינה חייבת במס. אך אם התקבלו מטבעות כמתנה – הדבר עשוי להיחשב לאירוע מס, בהתאם לזהות הנותן והמקבל.
במקרים של העברת קריפטו בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה – בדרך כלל לא יוטל מס, אך מומלץ לדווח ולשמור תיעוד ברור על ההעברה.
כן. קיימות מספר דרכים חוקיות להפחתת המס:
לכן, אם אתם רוצים לדעת כמה מס משלמים על קריפטו באופן מדויק – יש לבחון את המצב הפיננסי האישי שלכם, לבדוק את אופי הפעילות ולהתייעץ עם גורם מוסמך.
רשות המסים מבינה שהשוק הקריפטוגרפי מתפתח במהירות, ובשנת 2025 השיקה מערכות חכמות לניהול מיסוי נכסים דיגיטליים. בין השינויים:
מטרת המערכת – לאפשר גישה נוחה יותר לדיווח, ולהביא לשקיפות מקסימלית.
שאלת כמה מס משלמים על קריפטו תלויה במגוון גורמים:
באופן כללי, המשקיע הממוצע ישלם 25% מס רווח הון על רווחים מהשקעות בקריפטו. אולם בפעילות עסקית – המס יכול להגיע עד 50%, כולל תשלומים נוספים.
הדרך הנכונה להתמודד עם מיסוי קריפטו היא לנהוג בשקיפות, לדווח בזמן, ולהיעזר במומחים. זה לא רק חוקי – זה גם חכם.
השאלון הבא יעזור לנו להבין בדיוק מה עובר עליכם
אל תישארו לבד!
מלאו את השאלון וקבלו מענה משפטי מותאם.
סרקו את הברקוד כדי לעבור לנציג שירות
